קצת רקע היסטורי לחג החנוכה המסורת של עם ישראל שמרה על חג החנוכה אבל המידע שלנו על הרקע ההיסטורי של החג לקוח מספר המקבים, כולנו חוגגים את חג החנוכה בשמחה רבה, אתן כאן פרטים אחדים על הרקע ההיסטורי של החג. זהו אחד החגים שאיננו נזכר בתנ"ך, אם כי ניתן למצוא בתנ"ך רמזים מסוימים לקיומו. החג מסמל את המאבק והשחרור הלאומי והדתי של יהודי ארץ ישראל מעול השלטון היווני-סלבקי לצידם של האירועים ההיסטוריים ניתן למצוא בחג גם את מרכיבי הטבע והעונה שבה מתקיים החג: החורף בארץ ישראל. גם בשמות החג באים לידי ביטוי מרכיב ההיסטוריה ומרכיב הטבע, חג החנוכה על שם טיהור בית המקדש וחנוכת המזבח המחודש בידי המכבים. חג האורים, או חג האור על שם האורות, הנרות והאש שנוהגים להדליק בחג זה. מאז שיבת ציון היתה יהודה פחווה, מחוז אוטונומי, תחת שלטון הכיבוש הפרסי, הסובלני בדרך כלל. תאריכים: 538 לפנה"ס ? 332 לפנה"ס ארץ ישראל נכבשה מידי הפרסים בשנת 332 לפנה"ס בידי אלכסנדר מוקדון. בתלמוד הבבלי מסופרת אגדה על מפגש זה: בקשו כותים (שומרונים) את בית אלוהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק (הכהן הגדול), מה עשה? לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ירושלים עמו ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיוון שעלה עמוד השחר אמר להם (אלכסנדר מוקדון לאנשיו) מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בך. כיוון שהגיעו לאנטיפטרוס (המבצר ליד פתח תקווה) זרחה חמה ופגעו (פגשו) זה בזה. כיוון שראה (אלכסנדר מוקדון) את שמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בכל מלחמותי" (על פי תלמוד בבלי, יומא ס"ט ע"א)
האגדה משקפת את האווירה של שיתוף הפעולה והפיוס בין תרבות יוון לתרבות יהודה. במאות הראשונות לכיבוש ההלניסטי. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון היתה הארץ נתונה לשלטונם של יורשיו (הדיאדוכים) שחילקו את הממלכה לשני אזורי שלטון: בית סלבקוס שישב בסוריה ושלט על החלק הצפוני של ממלכת אלכסנדר מוקדון ובית תלמי שישב במצרים ושלט על החלק הדרומי. ארץ ישראל היתה נתונה למרותו של בית תלמי עד שנת 200 לפנה"ס ולאחר מכן עברה לבית סלבקוס, לידיו של אנטיוכוס השלישי אביו של אנטיוכוס הרביעי שבו נלחמו החשמונאים. השלטון של בית תלמי ובית סלבקוס היה נוח ליהודים וניתן להם לקיים את האוטונומיה התרבותית, לאומית, דתית שלהם .למרות זאת ניכרה ההשפעה ההלניסטית על התרבות בארץ. עם עליית אנטיוכוס הרביעי, (הרשע), לשלטון הוא מתחיל לגזור גזירות כנגד קיום מנהגי הדת היהודית ובעקבות זאת פרצה המלחמה לשחרור העם מעול השלטון הזר. יש לציין כי המאבק לא היה רק נגד השלטון ההלניסטי אלא גם כנגד ציבור המתייונים שהיו ברובם מבני הכהונה והמעמד הגבוה בירושלים, לעומתם רוב העם ובמיוחד אנשי הכפרים (כמו בני משפחת החשמונאים) התנגדו ונלחמו כנגד אימוץ מנהגיה של התרבות הזרה. מרד החשמונאים, המכבים (המקבים) במחציתה השניה של המאה השניה שלפני הספירה (167-142) התחולל בארץ ישראל המהפך המדיני הדרמטי. ציבור רחב - קהילות קהילות של יהודים שומרי מסורת אבותם ? ניער מעליו את השלטון ההלניסטי ותרבותו הכפויה תוך יצירת עוצמה צבאית ומדינית היונקת מאנרגיה דתית ומניעה עצמה אל עבר ריבונות לאומית. במרכזה של תנועה זו עמדה משפחת כוהנים, האב - מתתיהו וחמשת בניו: שמעון, יוחנן, יהודה, אלעזר ויונתן מן העיר מודיעין אשר בשפלת יהודה, הנודעים במסורתנו כמשפחת החשמונאים, או המכבים. ספר החשמונאים א' הוא ספר המתאר את המאורעות בין שורותיו אנו מוצאים את העדות לגזרות אנטיוכוס ולראשית המרד: אחרי אשר היכה את מצרים חזר אנטיוכוס ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד, הוא בא אל המקדש בגאווה ויקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור? ואת כל הכלים הנחמדים ואת האוצרות אשר מצא? אז שלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ? לחלל שבתות וחגים? להקים במות והיכלים ופסילים, להקריב חזירים ובהמות טמאות, להניח את בניהם ערלים? להשחית התורה ולשנות את כל החוקים?(מתוך חשמונאים א', פרק א') כאשר באו אנשי המלך הכופים על המעל לעיר מודיעים לזבוח לאלילים, ורבים מישראל באו אליהם ומתתיהו ובניו התאספו. אמרו אנשי המלך אל מתתיה: ראש ונכבד אתה בעיר הזאת ובנים ואחים תומכים אותך. עתה בוא נא ראשון ועשה את מצוות המלך? ותהיה אתה ובניך מידידי המלך ואתם תכובדו בכסף וזהב ובמתנות רבות. ויען מתתיה ויאמר בקול רם:? חלילה לנו מעזוב תורה ומצוות, לא נשמע לדברי המלך לסור מעבודתנו ימין ושמאל כאשר כילה מתתיה לדבר את הדברים האלה, קרב איש יהודי לעיני כל לזבוח על הבמה? ראה זאת מתתיה ויקנא, וכליותיו זעו וישלח חרון אפו כמשפט וירץ וישחטהו על הבמה. בו בזמן הרג את איש המלך אשר אלצו לזבוח ויהרוס את הבמה? אחרי כן קרא מתתיה בעיר בקול גדול ויאמר: כל המקנא לתורה ועומד בברית יבוא אחרי. והוא ובניו ברחו אל ההרים ויעזבו את כל אשר להם בעיר (החשמונאים א', ב', י"ז-כ"ח).
המרד פרץ בשנת 167 לפנה"ס, אל מתתיהו ובניו הצטרפו איכרים מכפרי הסביבה וביחד הוקם צבא קטן ובלתי מאומן שהסתתר בהרים והחל להלחם בצבא הסלבקי. לאחר שרשרת קרבות שבהם נחלו ניצחון, הצליחו המורדים בראשותו של יהודה המכבי לכבוש מחדש את בית המקדש ולטהר אותו בשנת 164 לפנה"ס. כך מתאר ספר החשמונאים א' את טיהור בית המקדש אז אמרו יהודה ואחיו: הינה ניגפו אויבינו, נעלה לטהר את המקדש ולחנכו. ויקהל כל המחנה ויעלו על הר ציון. וכאשר ראו את המקדש שמם ואת המזבח מחולל ואת השערים שרופים ושיחים צומחים בחצרות כמו ביער או באחד ההרים והלשכות הרוסות, קרעו בגדיהם, בכו בכי גדול, נתנו עפר על ראשם, נפלו על פניהם, לארץ, תקעו בחצוצרות התרועה ויצעקו אל השמים.? הם טיהרו את המקדש וישאו את אבני השקץ אל מקום טמא?. אחרי כן לקחו אבנים שלמות על פי התורה, ובנו מזבח חדש דומה לראשון, בנו את המקדש ואת אשר בתוך הבית, קידשו את החצרות, עשו כלי קודש חדשים, הביאו את המנורה ואת מזבח הקטורת ואת השולחן להיכל, הקטירו על המזבח, העלו את הנרות אשר על המנורה והם האירו בהיכל, שמו על השולחן לחם, פרשו את הפרוכת ויכלו לעשות את כל מעשיהם. וביום חמשה ועשרים לחודש התשיעי הוא חודש כסלו? ביום ההוא נחנך בשירים ובנבלים ובכנורות ובמצלתיים? שמונה ימים חגגו את חנוכת המזבח?. יהודה ואחיו וכל קהל ישראל קבעו לחוג את ימי חנוכת המזבח במועדם בכל שנה ושנה שמונת ימים, מיום חמישה ועשרים לחודש כסליו, בשמחה וששון (חשמונאים א' ד' ל"ו-נ"ח) לאחר שורת קרבות נוספים, שבאחד מהם נהרג יהודה המכבי, הצליחו בני משפחת החשמונאים לכונן מדינה עצמאית בארץ ישראל ולהרחיב את גבולותיה. שושלת החשמונאים שלטה בארץ למעלה ממאה שנה עד הכיבוש הרומי בשנת 63 לפנה"ס.
ספר החשמונאיים, (המקבים א') מן הספרים החיצוניים. שנכתב באותה תקופה בעברית (אף כי לא שרד בעברית, אלא בשפות אחרות בלבד) מתעד מעדות ראשונה, על ידי אדם שהיה, כנראה, עד למאורעות, את מהלך המרד.
ד"ר מיריק גרזי, בעבר מורה ליהדות ולספרות חז"ל כיום בעלת חנות ספרים יד שנייה, ספרים שבעמק
בקיבוץ בית השיטה
